* כפי שאתם רואים, המרכיבים פשוטים מאוד. הייחודיות היא תהליך הלישה.
שמים במים את המלח ומערבבים עד שהמלח נמס. בקערה גדולה שמים את הקמח, מוסיפים אליו את מי המלח. מערבבים ולשים עד קבלת בצק אחיד.
הרעיון באטריות האודון הוא תהליך לישה אגרסיבי מאוד, ששונה מכל מה שאתם מכירים בבצק. פותחים את הבצק בכוח (תכף אפרט על שתי דרכים אפשריות) ומקפלים את 4 הצדדים, כלפי פנים. פותחים שוב בכוח ומקפלים. ובפעם השלישית, פותחים בכוח ומקפלים. איך ניתן לפתוח את הבצק ? זה הכיף. להדגמה של הטכניקה, לחצו כאן.
מסורתית, שמים את הבצק בתוך שקיות חזקות ובשקית קרטון, מניחים על הרצפה ודורכים עליו. המטרה היא לפתוח את הבצק כמה שניתן ולהשתמש במשקל הגוף. לאחר שפתחנו אותו, מוציאים מהשקיות, מקפלים על עצמו, מחזירים פנימה ועושים זאת עוד פעמיים (שלוש פעמים בסך הכל). האופציה השנייה, כמו בפוסט, לתת אגרופים לבצק. אל תפחדו, פשוט תנו לו אגרופים, תפרקו ותסכול ועצבים. בסיום, תקבלו בצק חלק ומדהים.
